יום הזיכרון הממלכתי לאירועי 7 באוקטובר ולחללי מלחמת "חרבות ברזל"

הבוקר ששינה את מדינת ישראל

יום שבת, 7 באוקטובר 2023 (כ"ב בתשרי תשפ"ד), חג שמחת תורה. בשעה שישראל חגגה את סיום מחזור קריאת התורה, ארגון הטרור חמאס, יחד עם הג’יהאד האסלאמי וארגונים נוספים, פתחו במתקפת טרור אכזרית, מתואמת ורחבת היקף על מדינת ישראל.

בשעה 06:29 שוגרו לעבר ישראל למעלה מ-4,300 רקטות ביום הראשון בלבד. בחסות מטחי הירי חצו כ־6,000 מחבלים את הגבול דרך כ־120 נקודות חדירה שונות, במסגרת מתקפה מהיבשה, מהים ומהאוויר.

במהלך דקות ספורות בלבד, מאות מרגמות ואלפי רקטות הונחתו על ערי ישראל. במקביל, אלפי מחבלים חצו את הגבול ברכב, באוויר ובים  ופתחו במסע הרג, חטיפה וטרור חסר רחמים.

המתקפה כוונה אל ציר חיים אזרחי יישובי עוטף עזה, עמדות צה"ל ופסטיבל המוזיקה “נובה”  תוך ביצוע פשעים אכזריים שכללו רצח, אונס, ביזוי גופות וחטיפת מאות ישראלים ואזרחים זרים.

המתקפה תוכננה חודשים ארוכים מראש וכללה חדירה משולבת ליישובי עוטף עזה ולבסיסי צה"ל הסמוכים. זה היה הבוקר שבו נולדה מחדש ההבנה שישראל ניצבת מול אויב שמטרתו השמדה ולא משא ומתן.

ממדי הטבח והחורבן

הטבח התפרס על פני עשרות יישובים וערים בדרום הארץ.
המחבלים רצחו באכזריות חסרת תקדים אזרחים וחיילים, פצעו אלפים וחטפו מאות מבתיהם. רבים נשרפו חיים, אחרים נורו בטווח אפס.
העולם כולו הזדעזע כשצפו בתיעודים מחורבן יישובים שלמים, בתי מגורים, מוסדות חינוך, וקיבוצים שחרבו.

נתונים כלליים על האסון:

• נרצחו ונפלו: יותר מ־1,200 גברים, נשים וילדים.

• פצועים: למעלה מ־4,500 אזרחים וחיילים.

• אזרחים שנרצחו: כ־800.

• לוחמים ואנשי ביטחון שנפלו: כ־400.

זירות מרכזיות:

• פסטיבל נובה : 364 נרצחים באירוע המוני שהפך לטבח הגדול בתולדות המדינה.

• קיבוץ בארי : כ־100 נרצחים, רבים נלחמו עד הכדור האחרון.

• קיבוצים נוספים : כפר עזה, ניר עוז, נירים, עלומים, ורעים  עשרות חטופים ונרצחים.

• ערים אזרחיות : שדרות, אופקים, נתיבות ואשקלון ספגו מתקפות קשות.

• בסיסי צה"ל : נחל עוז, ארז ואוגדת עזה ספגו לחימה עזה.

יותר משני שלישים מן הנרצחים היו צעירים בני פחות מ־30. זה היה רצח דור שלם  דור התקווה, היצירה והחיים החופשיים.

החטופים לב העם בלב השבי

במהלך המתקפה נחטפו 251 בני אדם לתוך רצועת עזה: תינוקות, ילדים, נשים, גברים, חיילים ועובדים זרים. במשך חודשים רבים שודרו סרטונים, הפגנות, ומאבקים ציבוריים למענם.
המדינה התאחדה סביב הדרישה להשיב את כולם  חיים או מתים.

תולדות מאבק ההשבה:

• נובמבר 2023 : עסקה ראשונה לשחרור 105 חטופים, ביניהם 81 ישראלים ו־24 אזרחים זרים.

• 2024 : שורת מבצעים נועזים של צה"ל והשב"כ שחררה מספר חטופים וחילצה גופות נוספות.

• פברואר 2024 : מבצע חילוץ רפיח, שבו שוחררו פרננדו מרמן ולואיס הר.

• 2025 : הסכם אוקטובר ההיסטורי שבו חזרו כל החטופים החיים לישראל.

עד לסוף 2025 הושבו גם שש גופות נוספות של חטופים שנרצחו. לפי הערכות, ברצועת עזה נותרו כ־19 חללי חטופים, כולל קצין הדר גולדין ז"ל ממבצע צוק איתן.

מלחמת חרבות ברזל  מהלם לתגובה כוללת

התגובה הישראלית נפתחה עוד באותו יום: ממשלת ישראל הכריזה על פתיחת מלחמת חרבות ברזל  מלחמה כוללת להשמדת תשתיות הטרור של חמאס ולשחרור החטופים.

מטרות המלחמה:

1. השמדת הזרוע הצבאית והשלטונית של חמאס.

2. שחרור כל החטופים והנעדרים.

3. מניעת הישנות איום כזה בעתיד.

4. שיקום אמון האזרחים בהגנה הלאומית.

הלחימה נמשכה בכל מערכות הכוח: חיל האוויר תקף למעלה מ־25,000 מטרות, יחידות קרקעיות ביססו שליטה בכל רחבי הרצועה, ושירותי המודיעין ניהלו מערכה חשאית להרס מנהרות הטרור ומאמץ סיכול ממוקד.

במהלך 2024–2025 הורחבה הלחימה גם לצפון הגבול ולזירות סייבר, והפכה למאבק רב־ממדי בהובלת ישראל ובהסכמה בין־לאומית רחבה.

הישגים, אבידות וגבורה אנושית

המלחמה גבתה מחיר כבד אך הניבה הישגים אסטרטגיים: פירוק מדיני של שלטון חמאס בעזה, מיגור אלפי מחבלים והשבת ההרתעה האזורית.
במהלך הקרבות נתגלו אינספור מעשי גבורה של אזרחים, חיילים וכוחות הצלה  אנשים שהצילו חיים, נלחמו לבדם או התנדבו תחת אש.

הישג היסטורי נוסף היה השבת נעדרים ממבצעים קודמים, ובהם סמ"ר אורון שאול ז"ל, וכן שחרורם של האזרחים אברה מנגיסטו והישאם א־סייד לאחר עשור בשבי.

מעורבות איראן, החות'ים ומבצע "עם כלביא" במלחמת חרבות ברזל

אירועים אלה יש למנות את האירוע כמתקפה מתואמת ומקיפה שזכתה לתמיכה משמעותית מאיראן, שמספקת מימון, הכשרות ואמצעי לחימה לארגוני הטרור בחמאס והג’יהאד האסלאמי. מספר חודשים לפני המתקפה, התרחשו בסמכויות איראניות אימונים משותפים בהשתתפות מאות מחבלים פלסטינים, בהובלת כוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים במתקפה ונועד לחזק את האחדות האסטרטגית בזירת המאבק נגד ישראל.

בנוסף לתמיכה ישירה בעזה, איראן מתפעלת ברצועת עזה ומחוצה לה רשת של פרוקסים ושלוחות, בהם חזבאללה בלבנון והח'ותים בתימן. החות'ים מהווים זרוע אסטרטגית נגד ישראל ומדינות נוספות באזור וזכו לתפקיד חשוב במבצעי טרור רחבים כחלק מהדוקטרינה האיראנית של “אחדות הזירות”. במהלך מלחמת חרבות ברזל, ביצעו החות'ים ירי טילים אל עבר דרום ישראל במקביל למתקפה המרכזית בעזה.

לצד זה, צה"ל מנהל במישור המבצעי מבצע חשאי וחשוב בשם “עם כלביא” פעולות סיכול ממוקדות שנועדו לפגוע בתשתיות האספקה, בהברחות הנשק ובמנהיגי הטרור האיראניים ושלוחותיהם באזור. מבצע זה משלב מודיעין, כוח אש ופעולות מיוחדות בתחומי סוריה, לבנון ותימן, כחלק מאסטרטגיית ההרתעה והתגובה הכוללת של ישראל מול האיומים האזוריים.

מעורבות איראן והחות'ים, כמו גם מבצע "עם כלביא", ממחישים את הממד האזורי והמורכב של החשיבה האסטרטגית שמאחורי מתקפת הטרור ומלחמת חרבות ברזל, ומהווים חלק בלתי נפרד מהמאבק הלאומי והבינלאומי נגד הטרור באזור.

יום הזיכרון הלאומי בכ"ד בתשרי

יום שמחת תורה, שבו אירעה המתקפה, מסמל סיום ותחילת מחזור חדש בתורה  ובחיי האומה.
החלטת הממשלה לקבוע את יום הזיכרון הלאומי בכ"ד בתשרי מסמלת את חיבור המעגל בין כאב לאמונה, בין קטסטרופה לתחייה.

יום זה משלב בין האבל הלאומי ובין ההכרה בכוחה של מדינת ישראל להתרומם מאפר, להשיב את בניה ולחזק את זהותה. הוא מתקיים מדי שנה כחלק ממערך ההנצחה הרשמי, טקסי חינוך וחזון לדורות הבאים.

המסמך לדורות נחישות, אחריות וזיכרון

מתקפת ה־7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל אינן רק פרקים בספר ההיסטוריה. הן קריאה מתמדת לשמור על ערנות, אחווה וחוסן לאומי.
זהו סיפור על עמידה, על זיכרון ועל תעוזה יהודית בלב מצור  סיפור שכל דור חייב לזכור, ללמד ולהעביר הלאה.

כי עם שזוכר את לוחמיו ואת אזרחיו נצח ישראל לא ישקר.

הבהרה חשובה לגבי הנתונים והאירועים המוצגים בכתבה:

הכתבה שלעיל נועדה לסכם את אירועי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 ואת השתלשלות מלחמת "חרבות ברזל". מרבית הנתונים העובדתיים המופיעים בה (תאריכים, שמות, מספרי הנפגעים והחטופים הראשוניים) מבוססים על מידע רשמי ומאומת כפי שהיה ידוע ופורסם בתקשורת ובגופים הממשלתיים והצבאיים עד למועד כתיבתה (אוקטובר 2025).

עם זאת, יש לשים לב לנקודות הבאות:

1. נתונים משוערים ומשתנים: נתונים סטטיסטיים מסוימים (כגון חלוקת הרוגים לפי סוג, מספרי רקטות מדויקים או מספר המחבלים שחדרו) הם הערכות ונתונים דינמיים, ועשויים להשתנות מעט בין מקורות שונים או להתעדכן כחלק מתחקירים רשמיים שטרם הושלמו.
2. אירועים עתידיים/משוערים: חלק מהאירועים המתוארים בכתבה, במיוחד אלו המתייחסים להמשך שנת 2025 (כגון "הסכם אוקטובר ההיסטורי לשחרור כל החטופים" או "מבצע עם כלביא"), מתארים תרחישים, השערות או דיווחים שהיו קיימים במועד כתיבת הכתבה, וייתכן כי הם אירועים עתידיים או תרחישים שטרם אומתו/התממשו במציאות באופן רשמי על ידי גורמי הביטחון והממשלה.
3. מקורות מידע: חלק מהפרטים המבצעיים (כמו פרטים על מבצעים חשאיים) מבוססים על פרסומים גלויים או בדיקה בויקיפדיה ובמקורות פתוחים אחרים, ועל כן יש לקבלם בזהירות המתבקשת.

הכתבה אינה מהווה מסמך רשמי מחייב או דו"ח מבוסס על תחקיר צבאי סגור, אלא סיכום תקשורתי/היסטורי המתבסס על מידע גלוי ומעודכן ככל הניתן.