רקע היסטורי וחשיבות היום
הטבח הרצחני במתקפת הטרור של 7 באוקטובר 2023, שנעשה על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים, שבר שיאים של אימה ופגיעה באזרחי ישראל. אירוע זה הפך לנקודת מפנה בטראומה הלאומית, והוביל לפתיחת מלחמת "חרבות ברזל". בעקבות האסון, קבעה הכנסת יום זיכרון ממלכתי ייחודי לזיכרון לא רק חללי צה"ל, אלא גם האזרחים שנרצחו ונחטפו. הבחירה בכ"ד בתשרי בלוח העברי, סמוך לשמחת תורה, נועדה לשלב זיכרון אבל מכובד עם המשכיות המסורת היהודית.
נפגעי ונרצחי פסטיבל נובה
פסטיבל "נובה" ביער רעים, סמוך לעוטף עזה, הפך לאחד מאירועי הטבח הקטלניים והאזרחים במתקפת הטרור של 7 באוקטובר 2023. בפסטיבל שהתקיים במקום נמצאו מאות משתתפים, כאשר המחבלים פשטו על המקום ופגעו בהם באכזריות.. מספר ההרוגים הגיע לכ-364, רובם אזרחים, ביניהם ילדים, נערים, וזוגות צעירים. הניסיון לברוח או להגן על עצמם הסתיים באסון המוני ולא ניתן היה להעניק טיפול מהיר. האירוע נחרט כטבח הגדול ביותר של אזרחים בתולדות מדינת ישראל, וזעזע את העם כולו.
חללי ופצועי צה"ל
במלחמת "חרבות ברזל" נפלו למעלה מ-900 חיילי צה"ל ועשרות נוספים של גופי ביטחון נוספים. הנתונים מעידים שמדובר באחד מספרי החללים הגדולים בתולדות צה"ל, רבים מהם היו חיילי מילואים שגויסו במהירות. בין החללים נמנים גם קצינים בכירים וגם לוחמים בסדיר, וכן לוחמי יחידות מיוחדות ומסתערבים שהשתתפו בקרבות הקשים ביותר ברצועת עזה וברחבי זירות הלחימה השונות. אלפי חיילים נפצעו, רבים בפציעות קשות למשך זמן ממושך, והמערכת הצבאית נדרשה להתמודד עם משימות חילוץ תחת אש, תוך שמירה על רוח לחימה גבוה.
רצח והתעללות באזרחים
בנוסף להריגות ההמוניות, המתועדות היו מקרי רצח מכוון, התעללות ופגיעות חמורות באזרחים נפגעי הטבח. התעודות הצילומיות עומדות כעדות בלתי מעורערת להתנהגות חסרת רחמים כלפי נשים, תינוקות וקשישים, כולל תקיפות מיניות שיטתיות, ביזוי גופות, ואירועים בהם נפצעו והושארו נפגעים ללא סיוע. פעולה זו מפרה באופן חמור את החוק הבינלאומי ואת חוקי מלחמה, ומזעזעת את המצפון הבינלאומי. החטיפות הרבות לצורך סחיטה ושימוש כאמצעי פוליטי גם הן מדגישות את חומרת הפשעים שבוצעו באותו יום.
טקסי הזיכרון הממלכתיים והקהילתיים
הטקסים הממלכתיים נערכים בעיקר בהר הרצל, ירושלים, ומשלבים זיכרון משותף לחללים צבאיים ואזרחיים. טקס אחד מוקדש לזכר חללי צה"ל במלחמת חרבות ברזל, והשני מוקדש לזכר אזרחי ישראל הנרצחים ונפגעי מתקפת הטרור.
מקביל לכך, משפחות רבות ועמותות כגון קומו עורכות טקסים פרטיים ב-7 באוקטובר בלוח הלועזי, לשימור זיכרון אישי ומשפחתי. טקסים אלה נותנים ביטוי לקושי ולכאב האישי, לצד הזיכרון הלאומי הממלכתי.
הפעילות החינוכית ביום הזיכרון
מערכת החינוך נושאת תפקיד מרכזי בשימור הזיכרון ובהעברת המסר לדורות הבאים. בעבר ובהווה מתקיימות פעילויות חינוכיות רב-תחומיות: הרצאות עם בני משפחות שכולות, סרטים תיעודיים, פרויקטים יצירתיים, ושיחות עם המורים. פעילות זו נועדה להטמיע מוסר ערכים, הגנה לאומית ואחדות חברתית, וכן לעודד חשיבה ביקורתית על אירועי הטרור.
תפקידה של מערכת הביטחון והמדינה
צה"ל ומשרד הביטחון אחראים על הארגון והובלת הטקסים הממלכתיים ועל מתן גיבוי למשפחות השכולות. ביום זה מוציאים פקודות יום בטקסי היחידות, משלבים משתתפי משמר כבוד, ומקדמים מסרים של מחויבות לשמירה על ביטחון המדינה. היום מעורר גם שיח לאומי בנושאי ביטחון ותגובה למקרי טרור, לצד תמיכה פסיכולוגית וחברתית מוחשית למשפחות.
טקסים משמעותיים והמשכיות הזיכרון
ביום הזיכרון ל-7 באוקטובר שנת 2024, ובעקבות הציון לשנתיים למתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2025, התקיימו טקסים ממלכתיים וקהילתיים נרחבים ברחבי ישראל שבאו להדגיש גם את המשך המחויבות הלאומית לזכר הנרצחים, החטופים והחללים.
בשנת 2024, במהלך יום הזיכרון בכ"ד בתשרי, טקסים רשמיים התקיימו בהר הרצל בירושלים שכללו נאומי הנהגה, הדלקת נרות זיכרון על ידי בני משפחות שכולות, ושידור צפירות זיכרון ברחבי הארץ. טקסים אלו הדגישו את ההמשכיות של זיכרון הטרגדיה לצד הכבוד לחללי מערכות ישראל. כמו כן, נערכו פעילויות חינוכיות בבתי הספר וסדנאות זיכרון שעסקו בסיפורי הגבורה והאומץ של הקורבנות.
בין השאר, טקסי ציון לשנתיים בשנת 2025 התקיימו עם דגש מיוחד על ההישגים במאבק להשבת החטופים וחיזוק האחדות הלאומית במערכה המתמשכת נגד הטרור. הטקסים כללו הופעות אומנותיות, נאומים של בכירים, ופרויקטים של הנצחה המשלבים מדיה ותוכן חינוכי חדשני, שהפכו את האירועים להזדמנות לא רק לזיכרון, אלא גם לתכנון העתיד הלאומי.
האירועים בשנים אלו שיקפו את הרצון העמוק של העם בישראל לא לשכוח את זוועות הטבח, ואת המחויבות להגן על החברה הישראלית ולהמשיך להשיב את יקיריה הביתה, תוך שמירה על האחדות הלאומית, הזיכרון והכבוד לדורות הבאים.
